פסק-דין בתיק ת"א 32142-06-11

1.         זהו סכסוך קרקעות בכפר עראבה, המתייחס לגוש 19341 חלקה 2, וחלקה 4, הגודש את הערכאות השונות בדיונים על גבי דיונים, מאז  שנת 1999.  נכון להיום קיים פסק הדין של כב' השופט יעקבי שווילי (מחוזי חיפה) מיום 18.4.04 בת.א 1412/99 (להלן " פסק הדין 1412/99"), קיים פסק הדין של כב' השופט יצחק כהן (מחוזי חיפה) מיום 1.5.11 בת.א 540/05 (להלן "פסק הדין 540/05"), המצוי בשלב זה בפני ערכאת הערעור בבית המשפט העליון, וכן מצויים תיקים נוספים תלויים ועומדים שהם ספיחים של אותה הכרעה נדרשת.

2.         הרקע  בבסיס המחלוקות

            הנתבעים 2-6 הם אחים, בניו של המנוח סאלח מוחמד עאסלה אשר נפטר ביום 9.1.93. המנוח הותיר צוואה, שאושרה בצו קיום צוואה מיום 28.9.94 (ת / 2) לפיה  חלקה 2 בגוש 19341 (להלן "חלקה 2") תחולק שוה בשווה בין בניו מוסטפא מחמוד  וסעוד  (נתבעים 4-6 בהתאמה) ואילו זכויותיו במחצית חלקה 4 בגוש 19341 (להלן " חלקה 4") יחולקו שווה בשווה בין שני בניו מוחמד וסולימאן (נתבעים 2,3 בהתאמה).

דהיינו : חלקה 2 לנתבעים 4-6.

              מחצית חלקה 4 לנתבעים 2,3.

ההחלפה - הנתבעים 2-6, בניו של המנוח, החליטו להחליף ביניהם את החלקות שירשו, כך שבפועל: חלקה 2  של הנתבעים 2,3

                           מחצית חלקה 4 לנתבעים 4-6.

שינוי זה לא נרשם בטאבו. כפי שעולה מפסק הדין 540/05 מסתבר כי לא הוצג כל הסכם חליפין בכתב. מועד החליפין במקרקעין הוא -בסמוך לאחר פטירת המנוח (עמ' 18 לפרטיכל), כאשר תפיסת החזקה בפועל בחלקות שיקפה את הסכם החליפין. -

הרישום בטאבו - ביום 14.1.99  נרשמו היורשים כבעלי הזכות בחלקות 2,4 מכח ירושה. אלא  ש : חלקה 2   נרשמה על שם נתבעים 4-6,

                       הזכויות במחצית חלקה 4  על שם נתבעים 2,3.   

      היינו, שיקוף של הכתוב בצו קיום הצוואה, מבלי לשקף את עסקת החליפין. 

משלב פטירת המנוח ואילך, התבצעו עסקאות מכר שונות של היורשים לגבי חלקות 2,4, והקושי הוא, כפי שעולה מהטענות השונות - כשציינו את מספר החלקה בהסכם מכר, האם התכוונו לחלקה שציינו בהסכם המכר, או ציינו את שם החלקה שרשומה בטאבו אך התכוונו והעבירו חזקה בפועל בחלקה האחרת. ועוד: האם  מוכרים חתמו על הסכם מכר "כאילו" הם מוכרים את החלקה הרשומה בבעלותם, רק לבקשת עורך הדין שרצה להגיש מסמכים לטאבו, למרות שבפועל מי שמכר את החלקה הפיזית וקבל את התמורה היו האחים האחרים ?

3.         פרטים על החלקות

3.1        חלקה 2, כינוייה הוא "קום אל סראר" . (בתרגום מילולי - "ערימת אבנים") שטחה לפי הרשום בטאבו הוא  7,265 מ"ר. נכון ליום הדיון, וכעולה מהרישום החל מיום 17.2.2003  מחציתה רשומה על שם נתבע 1, ומחציתה על שם נתבעים 4-6.

3.2        חלקה 4, כינוייה הוא  "אל שירקה",הינה קרקע חקלאית, שטחה  15,401 מ"ר ומחציתה (שטח של 7700 מ"ר, שהיא הרלוונטית לדיון) רשומה בחלקים שווים על שם נתבעים 2,3.

3.3        נכון להיום, הרישום בטאבו  חופף להוראות הצוואה; למעט רישום מחצית חלקה 2 על שם נתבע 1 במקום על שם נתבע 2.

4.      עסקאות המכר שנעשו לגבי חלקה 2, בסדר כרונולוגי (על אף שלעיתים צויינה כחלקה 4).

4.1        עסקה בין התובע לבין נתבע 2 (בפועל לגבי חלקה 2 על אף שכונתה חלקה 4)   מיום 24.10.94-

א.         ביום 24.10.94 נחתם הסכם מכר בין התובע לבין נתבע 2 לגבי חלקה 4 , בכתב יד. (נספח 4 לת/1). מהסכם זה עולה כי נמכרה לתובע "מחצית חלקה 4" תמורת הסכום של 75,000$ . כאשר צויין כי סכום השווה לסך של 105,000 ש"ח התקבל בעגלים, ויתרת הסכום בסך של 105,000 ש"ח שולמה במזומן.  הוגש על ידי נתבע 1 הסכם נוסף בין אותם צדדים, מאותו תאריך, (נספח יב  לנ / 8) שהוא הסכם מודפס , כולל 16 סעיפים וחתום על ידי הצדדים, באישור עו"ד לפיו  נמכרה מחצית חלקה 4 ,דהיינו שטח כולל של 3535 מ"ר והתמורה בעבור מחצית החלקה הינה סך של 10,000$. לפי ההסכם המודפס נקבע כי מס השבח יחול על הקונה, דהיינו על התובע, ביחד עם כל המיסים האחרים החלים עליו מכח החוק.